סכסוך העבודה במשרד החוץ, רקע

סכסוך העבודה במשרד החוץ – רקע

——————————————-

בימים אלה משרד החוץ נמצא בסכסוך עבודה, זאת על רקע תנאי שכר חו"ל, מינויים זמניים ומנהל לא תקין. כל אלה מתלווים לפגיעה במעמד משרד החוץ ותקצוב המשרד באופן שאינו מאפשר לעמוד במשימות המשרד.

> ישראל מצויה במאבק מתמיד על קיומה. חרף זאת בכל רחבי תבל משרתים ברגע זה לא יותר מ-220 דיפלומטים מדיניים כחול לבן, ועוד כמאה נציגים קונסולריים וקציני מנהלה. אלו המספרים האומללים שבחרה מדינת ישראל להציב במאבק על שמה הטוב של ישראל, על צדקתה הבינלאומית ועל מלחמתה הדיפלומטית וההסברתית. מדינת ישראל החליטה להקדיש למשרד החוץ 0.15 אחוזים מהתל"ג שלה. נורבגיה ודנמרק, מדינות שלוות ללא חרם ומצוקה בינלאומית, משקיעות במשרדי החוץ שלהן 0.9 אחוזים מהתל"ג, כלומר פי שישה לערך מישראל. בבריטניה השיעור הוא 0.75 אחוזים מהתל"ג, פי חמשה מאצלנו, ובגרמניה 0.4 אחוזים, "רק" פי שלושה. האירופים יודעים שמדינה נעימה ואהודה היא מדינה קורצת ומפתה לבקר בה, ללמוד בה ולהשקיע בה.

> אך בכך לא נגמר הסיפור. השחיקה הנמשכת בשכר עובדי משרד החוץ, העדר פיצוי על אבדן הקריירה של בן/בת הזוג ותנאי השירות הירודים הביאו לכך, שאחד מכל שלושה דיפלומטים פורש מהשירות לאחר עשור מיום גיוסו. אלו שנשארים ממעטים לצאת לחו"ל וכתוצאה, עשרות תפקידים דיפלומטיים בחו"ל נותרו כיום ללא איוש.

בנוסף, משיקולים פוליטיים, התקבלו בשנים האחרונות שורת החלטות שמשמעותן היא "הפרטה" של סמכויות משרד החוץ ופיזורן בין משרדי ממשלה שונים. נדמה כי רוקנו את משרד החוץ מתוכנו וכל שנותר הם ההליכים הטכניים. הייתכן כי שיקולים פוליטיים יחליפו עבודה מקצועית, מיומנת ומנוסה? התנהלות זו מהווה פגיעה של ממש ביחסים הדיפלומטיים עם המדינות השונות וסופה שתגרום נזק ממשי למדינת ישראל, שייקח שנים לשקם.

עובדי משרד החוץ

———————–

> שירות החוץ אינו מקום עבודה רגיל אלא אורח חיים המעמיד את עובדיו ובני משפחותיהם בפני אתגרים מורכבים הרבה מעבר למקובל בשירות הציבורי. הקשיים בשירות בחו"ל הינם בעקירה מן הסביבה המוכרת בארץ ומאמץ הסתגלות מתמיד בסביבה זרה, התמודדות מתמדת של העובד ובני משפחתו בקשיים הכרוכים במעברים התכופים בין הארץ למקום השירות, שירות במקומות קשי שירות, בתנאי בריאות ואקלים קשים, פשיעה חמורה ובדידות חברתית. לכל אלה, התווסף בשנים האחרונות האיום מפעולות טרור, כאשר נציגי משרד החוץ בחו"ל נתפסים כיעד מועדף לפעולות מסוג זה.

> פגיעה בבני זוג ופרנסה – בשל צרכי השירות נאלץ בן/בת הזוג לעבוד בנציגות בתפקידים טכניים/מזכירותיים ללא שום התחשבות בכישוריהם, הכשרתם המקצועית והשכלתם האקדמית. העדר השמירה על רצף תעסוקתי מביא לכך שהמשפחה הגרעינית נאלצת להתבסס על מקור הכנסה אחד למשפחה במהלך שנות שירותו של העובד ואף חמור יותר עם יציאתו לגמלאות משירות המדינה.

המבנה הארגוני המורכב של משרד החוץ משקף התמודדות עם זירה בינ"ל מסובכת בהרבה ממה שהייתה לפני 20 שנה. התוצאה: אותם עובדים מתמודדים עם משימות רבות פי כמה תמורת אותו שכר.

במקביל לשחיקה בשכר, העובדים סובלים גם מקידום אטי.

> ההשקעה הדלה במערך שירות החוץ מגיעה עד לדלתותיהם של העובדים. אופי השרות בחו"ל אשר אינו מאפשר לבני הזוג של עובדי המשרד לקיים קריירה עצמאית, מביא לכך שלא מעט עובדים במשרד החוץ מקבלים השלמת הכנסה ואחרים מצויים מתחת לקו העוני. מדובר באנשים שנמצאים במשרד החוץ מתוך שליחות לאומית, ובתמורה למסירותם הם מקבלים תלוש שכר עלוב מדי חודש. מצב זה הוא תוצאה ישירה מההזנחה הפושעת של השרות הדיפלומטי הישראלי.

"הועדה הבין משרדית לשכר ות"ש בחו"ל"

—————————————————

> ההחלטות הנוגעות לתנאי העבודה, השכר ויתרת הזכויות של עובדי שירות החוץ בחו"ל אינן מתקבלות כיום בהליך הסכמי מסודר ומשותף עם נציגות העובדים המוסמכת, כפי שמקובל ומתחייב במערכת יחסי עבודה קיבוציים. במקום זאת, קבלת ההחלטות בכל הנושאים הללו נעשית על ידי ה"וועדה הבין-משרדית לשכר ותנאי שירות בחו"ל" – גוף פיקטיבי המורכב למעשה אך ורק מאנשי משרד האוצר, שאינם מוסמכים לייצג את העובדים והלכה למעשה אינם עושים זאת. גם בהיבט המקצועי גרידא, נציגי האוצר חסרים את הניסיון והידע הנדרשים על מנת להבין את מהות השירות הדיפלומטי ואת המשמעות המעשית והיומיומית של תנאי העבודה של המשרתים בחו"ל.

> לאורך השנים, ובמיוחד בשנים האחרונות, הביאו החלטות הוועדה לשחיקה עמוקה ומתמשכת בשכר ובתנאי השירות של עובדי שירות החוץ, כאשר הכל מבוצע חד צדדית ללא שיתוף והסכמה של נציגות העובדים. בפועל, השכר ותנאי השירות בחו"ל נקבעו תוך התעלמות מוחלטת מהעובדה הפשוטה שמדובר בעובדים מאורגנים בהסתדרות ושיחסי העבודה במשרד הם קיבוציים. מחאות העובדים בנושא זכו להתעלמות, באשר הוועדה מנהלת דיוניה בדלתיים סגורות (!) ואיננה נותנת דין וחשבון לגורם כלשהו זולת, ככל הנראה, משרד האוצר.

בשטח, החלטות הוועדה יצרו מציאות שבה שכר חו"ל בארצות רבות נשחק עד כדי כך, שאינו משקף עוד תמורה סבירה לעבודה הנדרשת מעובדי שירות החוץ, בהינתן היכולות והכישורים, מסלול ההכשרה, האחריות, המקצועיות וההקרבה האישית והמשפחתית שכרוכים בה (הקרבה שיש בה פן כלכלי דומיננטי ומורכב). התוצאה היא פגיעה אנושה בעובדים, בשירות החוץ הישראלי וביכולתו של משרד החוץ לאייש תפקידים בחו"ל בעובדים המקצועיים והמתאימים ביותר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s