כך כותבת  יהודית ורנאי-שורר, לשעבר שגרירתנו בהונגריה, לשר האוצר ח"כ יאיר לפיד:

Photo: Levy Dudy

Photo: Levy Dudy

שלום יאיר,

החיים מניחים בפתחנו הפתעות. שנים נהניתי לקרוא את טורך והנה אתה שר אוצר. ברשותך אשלח לך שני פתקים:

משרד החוץ. אהבתי מאד את אביך. מעבר לעבודתו של עודד במשך שנים עם טומי ב"מעריב" עמדה לי זכות הפזורה ההונגרית. אמא שלי שתיבדל לחיים ארוכים עדיין מספרת את איימי הכיבוש הנאצי בבודפשט. טומי היה חלק מן המורשת שלי. יחד נסענו ל"מצעד החיים" ונשנקנו מול קיר המוות באושוויץ. את נאומו שם בעברית הונגרית וסרבית – אותו שיפצנו יחד כדי לצמצם את ה"מוקשים" – לא אשכח. הוא הבין את החשיבות במשרד חוץ מקצועי ומבוסס. לא היה איש מפרגן ממנו כאשר מוניתי לשגרירה בהונגריה ונפגשתי עמו כדי לקבל עצות ו"טיפים". כל פגישה היתה נפתחת באנחה. "לו יכולה היתה הדנובה לדבר…" הונגריה בשבילו היתה מוקד של תיעוב מצד אחד והתרפקות על העבר מצד שני – נופים ואוכל. "אל תספרי לשולמית ", היה מזהיר אותי בכל ביקור שלו בהונגריה במהלכו הקדשנו מחשבה רבה לארוחות החגיגיות והתפריט שיוגש. השירות כנציגת ישראל בבודפשט היה פיסגה של עשרות שנים במשרד החוץ. דרך ארוכה שעברה בין היתר את וושינגטון וניו-יורק והאו"ם. זו הכשרה ארוכה ואפורה לתפקיד בעל אחריות כבדה שאין לה דבר וחצי דבר עם התדמית הזוהרת של אירועים וקוקטיילים. השירות בחו"ל שוחק נפשית אותך ואת משפחתך ומשול לטיפוס על קירות שכן אתה הוא מי שסופג את הביקורת, את העוינות את היריקות ואת האיומים על חייך. בשל בעיות הבטחון אתה נמצא לא פעם במעצר בית. הן קראת כיצד נאלצה שגרירת ישראל בקפריסין להשיב את בנה לארץ כיוון שהוכה לא פעם בבית ספרו על היותו ישראלי. לא פעם חילצו אותי המאבטחים מאספות פוליטיות מחמת איומי ההמון. לא פעם נאלצתי לבקש את עזרתן של מדינות ידידות להבריח דיפלומטים ישראליים שנשלחו כחלק מקבוצות פקחים על בחירות במדינות בעייתיות. וכל זאת בעבור משכורת ממשלתית ממוצעת. השירות בחו"ל קשה שבעתיים במיוחד בגלל מדיניות מכוונת של האוצר לשחוק את השכר לאנשי משרד החוץ במטבע זר מצד אחד וקביעת שיעור מס גבוה על ההכנסה (כאילו בש"ח) מאשר בישראל ושיעור חונק של מס על ההטבה הגלומה ברכב השרד של השגריר מצד שני.

אלא שהדור חולף והממשלה בה אתה חבר מכרסמת ומחבלת ומקעקעת במשרד החוץ מתוך שיקולים פוליטיים קצרי ראות, תוך שהיא מקימה גופים מקבילים "נוחים יותר" מבחינה פוליטית. ממשרד ממשלתי עם שידרה מקצועית של אנשים בעלי תודעת שליחות, הפכנו לגווייה מהלכת ונגררת מאירוע לאירוע. שר במשרה מלאה? –אין. משרד האסטרטגיה נפגש עם ראשי ממשלות, משרד רה"מ מוביל את המו"מ הפלשתיני יחד עם משרד המשפטים וכמובן את יחסי ארה"ב ישראל ומשרד הבטחון מנהל את היחסים עם מצרים וירדן. ואת השאר מטילים על המוסד. השכר העלוב של שליחי משרד החוץ בחו"ל גורם לרבים לשרוף חסכונות (כך עשינו בהונגריה) ואחרים נאלצים לשוב לארץ. עתה החליט משרד האוצר לחנך את משרד החוץ ולייסר אותו בשוטים ולהשאיר אחריו אדמה חרוכה. האם זה הפתרון? האם כך עשה הממונה על התקציבים מול עובדי נמל אשדוד? האם זו המורשת לדעתך לפיה התנהל שר המשפטים יוסף טומי לפיד?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s