הארכיון של יולי, 2013

logoIsrael

לכב'

ראש הממשלה ושר החוץ, מר בנימין נתניהו

שר האוצר, מר יאיר לפיד

כ"ג אב תשע"ג

30 ביולי  2013

כבוד ראש הממשלה ושר החוץ,

כבוד שר האוצר,

אנו, החתומים מטה, שגרירים וראשי נציגויות ישראל ברחבי העולם, פונים אליכם מתוך תחושת כאב ודאגה לנוכח סכסוך העבודה המתמשך במשרד החוץ ואשר סופו אינו נראה באופק.

למרות סכסוך העבודה, נציגויות ישראל ברחבי העולם ממשיכות לשקוד על חיזוק ביטחונם של אזרחי ישראל. דוגמה אחת מני רבות ניתן היה למצוא רק לפני כשבוע בהחלטת האיחוד האירופאי לכלול את "הזרוע הצבאית" של חיזבאללה ברשימת אירגוני הטרור שלו. ההחלטה היא תוצאה של מאמץ דיפלומטי מתמשך. תחושת האחריות גרמה לכך שהמשכנו, למרות סכסוך העבודה, לעמול בשבועות האחרונים להשגת המטרה.

תרומת משרד החוץ למרכיב הביטחון הלאומי אינה מסתיימת בחיזבאללה או בבניית בידודה הכלכלי והמדיני של איראן. התרומה נמשכת בסיכול מאמציהם של אויבינו לגרום לדה-לגיטימציה של מדינת ישראל ולהחרמתה. מאמץ שאם יצליח, יגרום נזק עצום לישראל, לכלכלתה, למו"פ שלה, למעמדה ולחוסנה הבין לאומיים וכפועל יוצא, ליכולתה להגן על עצמה.

הסכסוך הוא הרבה מעבר לסוגיית התנאים החומריים של שליחי המדינה בחו"ל. הסכסוך הוא על מעמדו של משרד החוץ כאחד המרכיבים המרכזיים של הביטחון הלאומי של מדינת ישראל ועל יכולתו להמשיך לפעול באפקטיביות ובכל קשת התחומים והסמכויות, כמקובל במשרדי החוץ במדינות המתוקנות בעולם.

אנחנו בנציגויות ספגנו השנה קיצוץ של למעלה מחמישים אחוזים בתקציבי הפעילות, שמלכתחילה היו זעומים ביחס לאלה שמשקיעים יריבים ומתחרים. מדובר בתקציב לפעולות כמו קידום הכלכלה, המחקר והיצוא הישראלים, הסברה, תרבות, מיתוג, עבודה מול קהילות יהודיות ונוצריות ועוד.

חשוב להזכיר גם את המחיר האישי והמשפחתי אותו נאלצים השליחים בחו"ל לשלם ואשר היה אחד הגורמים לעזיבת רבים וטובים את משרד החוץ ולקושי לאייש משרות. אנו, ראשי הנציגויות, כמעט ללא יוצא מהכלל, מאובטחים באופן כבד, ולא בכדי. אתם הרי מכירים היטב את מספר הניסיונות לפגוע בנו ובאנשינו. לכך יש להוסיף את קשיי החיים היום יומיים, במיוחד במדינות קשות השירות בהן חלק ניכר מאתנו משרתים, ובעיקר אצל בני הזוג והילדים. אנחנו אמנם עושים הכל מתוך אהבה למדינה ומתוך תחושת שליחות, אבל זו אינה סיבה לקחת אותנו כמובן מאליו.

סכסוך העבודה קורע אותנו בין תחושת השליחות והאחריות שלנו לבין תחושת הזלזול בנו מצד אלה שמינו אותנו, אך המקבלים בשוויון נפש את המצב ומפגינים חוסר קשב לצרכינו וחוסר הערכה לעבודתנו. אנחנו קוראים לכם להתערב בסכסוך העבודה כדי שלא לגרום נזק נוסף לכולנו ובעיקר למדינת ישראל ואזרחיה.

בברכה,

השגרירים וראשי נציגויות ישראל בחו"ל (רשימה מצורפת)

הערה: מכתב זה הוכן ונחתם לפני ההחלטה הברוטלית של משרד האוצר לקצץ בשכר עובדי משרד החוץ בארץ ובעולם.

על החתום:

אבירן עופר, קונסול כללי באטלנטה

אברהמי ג'קי, קונסול כללי בגואנגדז'ו

אברוני ציון, השגריר לכס הקדוש

אהרוני עידו, קונסול כללי בניו יורק

אושפיז אלון, השגריר בניו דלהי

אילון-שחר מירב, השגרירה בהאנוי

אלדד רפי, השגריר בברזיליה

אלדן ג'קי, קונסול כללי בשנגחאי

אלרון יורם, שגריר לא-תושב לקונגו, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, מדגסקר וגבון

אמיתי יעקב, השגריר בקהיר

אפרים מודי, השגריר בלימה

ארבל מיקי, השגריר ביאונדה

ארנון אמירה, השגרירה בסינגפור

אשבל דן, השגריר בהלסינקי

בהר חגי, השגריר בינגון

בזק שי, קונסול כללי בבוסטון

בחמן יצחק, השגריר בשטוקהולם

בינה ברוך, השגריר בקופנהגן

בכר משה, השגריר בגואטמלה סיטי

בן-אליעזר דן, השגריר בבוקרשט

בן-טורה אלי, השגריר בדקאר

בן-יעקב חגית, השגרירה בריגה

בן-צבי אלכס, השגריר בברטיסלאבה

בן-שטרית ניסים, השגריר בטוקיו

בס שמוליק, השגריר בסן סלבדור

בר אלון, השגריר במדריד

בר-און מנשה, השגריר במנילה

בר-לי שרון, השגרירה באקרה

ברנע יואל, קונסול כללי בסאו פאולו

ברקן נמרוד, השגריר ל-OECD ואונסק"ו

גודר חנן, השגריר בקטמנדו

גול אהוד, השגריר בליסבון

גולנדר דורית, השגרירה במוסקבה

גורן דורי, השגריר במונטבידאו

גילאון נאור, השגריר ברומא

גלעד רועי, קונסול כללי בשיקגו

גלילי אלכסנדר, השגריר בפנמה סיטי

דדון דוד, השגריר בסנטיאגו

דוד אורן, שגריר לא-תושב למולדובה ומלטה

דוד אנדי, קונסול כללי בסן פרנציסקו

דיבון חיים, השגריר בהאג

דין-אל ראובן, השגריר בקייב

הדס יעקב, השגריר בברלין

הלפרין סימונה, ראש הנציגות לענייני כלכלה ותרבות בטייפה

הרפז רפי, השגריר בבאקו

הררי מיקי, השגריר בניקוסיה

השכל גיל, השגריר בניירובי

ולצר דוד, השגריר לאיחוד האירופי

זבדיה בליינש, השגרירה באדיס אבבה

זידמן ירון, קונסול כללי בפילדלפיה

זיו מרים, השגרירה באוטבה

חדד אברהם, השגריר בסן חוזה

חסיד ברנע, קונסול כללי במרסיי

טאוב דניאל, השגריר בלונדון

טסמן אלי, השגריר באסטנה

ירושלמי אלי, השגריר בקיטו

ישראלי טוביה, השגריר בסיאול

כהן דוד, השגריר בטירנה

כמיסה רז שאול, השגריר בסופיה

כנפי מנחם, קונסול כללי בבנגלור

כספי יגאל, השגריר בברן

ליבנה יוסף, השגריר בוולינגטון

לוי יוסי, השגריר בבלגרד

לוי יעקב, השגריר בפראג

לוי עמיקם, קונסול כללי בהונג קונג

ליאון יואל, קונסול כללי במונטריאול

מגיד עמירם, שגריר לא תושב לקאריביים

מגן יועד, השגריר בבוגוטה

מודעי בועז, השגריר בדבלין

מור אילן, השגריר בבודפשט

מירום שמואל, שגריר לא-תושב לסלובניה וארמניה

מנור אביתר, השגריר למוסדות האו"ם בג'נבה

נבו דניאל, השגריר ברבת עמון

ניומן הלל, השגריר בטשקנט

סביון-וידרגורן אירית, השגרירה בלואנדה

סגל דוד, קונסול כללי בלוס אנג'לס

סרמונטה מרקו, השגריר בסנטו דומינגו

עומר בני, השגריר באבידג'אן

עמרני יוסי, השגריר בזאגרב

ענתבי אלי, השגריר באסמרה

פוקס יובל, השגריר בטביליסי

פלטי אורי, השגריר באבוג'ה

פרושאור רון, השגריר לאו"ם

צור שמי, השגריר באשגבאט

קורן חיים, שגריר לא-תושב לדרום סודאן

קמחי משה, קונסול כללי באיסטנבול

רב-נר צבי, השגריר בוורשה

רדיאן-גורדון רודיקה, השגרירה במכסיקו סיטי

רודד שמעון, השגריר בבנגקוק

רווח ז'ק, השגריר בבריסל

רונן מיכאל, שגריר לא-תושב לאיי הפאסיפיק

רותם יובל, השגריר בקנברה

שאגל יוסף, השגריר במינסק

שביט דורית, השגרירה בבואנוס איירס

שגב-שטיינברג דב, השגריר בפרטוריה

שגיב אורנה, קונסול כללי במומבאי

שחם דן, שגריר לא-תושב לנמיביה, בוטסואנה וזימבבווה

שחם חיים, קונסול כללי במיאמי

שיר-און אביב, השגריר בוינה ולמוסדות האו"ם בוינה

שלו-שלוסר טיבור, קונסול כללי במינכן

שלמה מאיר, קונסול כללי בהיוסטון

שניוויס ד.ג'., קונסול כללי בטורונטו

שפירא אדי, קונסול כללי בסנקט פטרבורג

חברים יקרים,

 מצורף להלן מכתב פניה המיועד לחבר הכנסת ושר האוצר יאיר לפיד.

במידה והנכם מעוניינים תוכלו כמובן לכתוב טקסט אישי משלכם, אך במידה ולא, כל שעליכם לעשות הוא להעתיק את תוכן המכתב המצורף ולהדביקו בהודעת דואר אלקטורנית חדשה אל כתובתו האישית:

Ylampel@gmail.com

 אנו ממליצים על שליחה משרתי דואר חיצוניים כגון Gmail, Hotmail וכולי ולא X לא מה-Outlook במשרד.

 בהצלחה לכולנו!

***********************

 להלן נוסח המכתב:

כבוד שר האוצר,

אנו עובדי משרד החוץ, פונים אליך לאחר חמישה חודשי מאבק להצלת שירות החוץ הישראלי.

אדוני השר, עברו כבר חמישה חודשים מאז תחילת המאבק. חודשים ארוכים אשר בחלקם הארי, זכינו להתעלמות בוטה מאנשי משרדך וביתר "זכינו" לחוות מנחת זרועם המטאפורית בניסיונות מסלימים לשבירת עיצומינו, בקשות לצווי מניעה, תרגילי כוח, איומים, ניכוי שכר שערורייתי ועוד כהנה וכהנה.

כידוע לכל, למרות שאנשי משרדך מתוגמלים היטב, צפויים לאופק קידום ידוע ונהנים מלא פחות משבעה תקני מנכ"ל [יותר מכל משרד ממשלתי אחר!]  הם אינם פנויים לצער החברה הישראלית, לטיפול בתחומים עליהם הנם אמונים, קרי: תקצוב, שימור ושיפור השירות הציבורי בישראל ובפרט שירות החוץ הישראלי כחלק ממערך הביטחון הלאומי של ישראל.

איפכא מסתברא, לאנשי משרדך יש זמן לתרגל תרגילים לתכך תככים ולנסות ניסיונות שווא עקרים לשבור את רוח העובדים במגזר הציבורי, בדרכים שונות ויצירתיות. הם פנויים לזרוע בו הרס ככל העולה על רוחם ולהשמידו שיטתית.

הידוע לך אדוני השר כי אנשי משרדך מפעילים בין היתר שירותי תגובות בתשלום באינטרנט ע"מ להכפיש סקטורים שלמים בשירות הציבורי, אם וכאשר אלו בוחרים באמצעים חוקיים העומדים לרשותם לפתוח בסכסוך עבודה או חלילה עיצומים. כך היה במאבק העובדים הסוציאליים, מאבק הרופאים, מאבק עורכי הדין וגם במאבקנו הנוכחי.

אנשי משרדך מפיצים כבשגרה נתונים מסולפים בנוגע למשכורות לכאורה בשירות הציבורי, נתונים אשר להם ולאמת אין דבר מן המשותף. הם מהתלים בבתי המשפט ואף לא מהססים לשקר לציבור בראיונות הניתנים על ידם בטלוויזיה.

אדוני השר, לא נשתמש באמרה השחוקה "איפה הכסף?" גם לא נשאל האם זו "הפוליטיקה החדשה" שהבטחת? אנו למודי ניסיון ומכירים בריאלפוליטיק אליו שופכת המציאות את הפוליטיקה והעוסקים בה.

אך האם אין  גבול לציניות כאשר עובדי משרדך במקום לעשות שימוש בקופה הציבורית למתן שירותים כמוטל עליהם, עושים ככל יכולתם למנוע שירותים אלו מציבור אשר שילם עבורם. עושים ימיהם על מנת  לפרק תשתית אפקטיבית קיימת, אשר לרוב אין להם מושג על תפקודה או מנדט לשנותה, על מזבחות ה"רפורמה למען שם רפורמה" וכיסוי הגרעון העצום אשר לא נוצר יש מאין…

אדוני השר, בחמישה חודשים ארוכים, נוצר נזק מדיני מהסוג שאינך חש באופן מידי אלא כזה המתרגש עליך לאיטו. זהו נזק אשר אינו נמדד מיידית בדולרים ספורים כפי שנגרם משביתת נמלים נניח, אלא לאורך חודשים ושנים בנזקים שגם עשרות מיליארדי דולרים לא יוכלו לתקן.

בחמשת החודשים האחרונים, אם מדעת ואם מבלי, בהתעלמותך נתת יד להשמדה השיטתית של שירות החוץ הישראלי.

האם לא האמין אותך הציבור הישראלי על שיפור מצבו וחייו? האם חיסול שירות החוץ הישראלי ישפר את כלכלת ישראל ובכך גם באופן ישיר את מצבו של הציבור הזה או להיפך?

האם לא ראוי שתנחה את אנשי משרדך לשאת ולתת ביושר עם הבאים לדון איתם, במקום לבזבז זמן על טקטיקות בהמיות וגסות אשר מקומן בסמטאות אפלות ולא בריש גלי?

אנו מוכנים לשבת למו"מ אינטנסיבי ולפתור את כל הסוגיות –  אשר ככל הנראה תופתע לדעת, עוסקות בעיקר בבקשה לעיגון העסקתנו בהסכם קיבוצי, מנגנוני מניעת שחיקה, נושאי מיסוי עודף, זכויות בנות זוג ותו לא.

אדוני השר, אנו מבקשים כי תנחה מידית את אנשי משרדך לשבת בתום לב עם נציגינו ולסיים את העיצומים אשר גורמים לנזק רב ואשר אם יוחרפו יגרמו לנזקים גדולים עוד יותר.

בברכה.

למה הם שובתים?

פורסם: יולי 30, 2013 ב-Uncategorized

557למה הם שובתים?
—————————
מאת: יוני אייל

אני מסתכל מהצד על הסיפור הזה , אבל אחרי אירועי היום אני חייב לשתף איך זה נראה. אני כבר 5 חודשים עם כסא בשורה הראשונה של משהו מטורף.

קמו הדיפלומטים והחליטו לשבות. אנשים שהחליטו לייצג את מדינת ישראל בחו"ל. שעזבו את המדינה ובחרו להעתיק את כל המשפחה למדינה כלשהיא בידיעה שהם יצטרכו לעזוב שוב כעבור כמה שנים ולחזור לארץ. לא נשמע כזה נורא? לפעמים כן , לפעמים לא. זה להסביר למה ישראל זו מדינה שצריכה להתקיים בכלל ( כן, זו שאלה אמיתית). לפעמים זה להסביר את זה לאסייתים שחושבים שכולם בישראל הם חתני פרס נובל ולפעמים זה בלונדון או באו"ם , ואז צריך להוכיח שאין לך זנב וקרניים. מי שגר בחו"ל יודע שהתהליך של ההתאקלמות הוא קשה, וזה בטוח לא פשוט להסביר למשפחה למה אתה לא שם באירועים משפחתיים, או לחברים למה אתה לא יכול להגיע לחתונה. שלא לדבר על אירועים קשים יותר. הכי פשוט יהיה לומר שכולם בחו"ל עושים חיים אבל לייצג את מדינת ישראל- זה לא חופשת בטן גב על החוף.

למה הם שובתים ? כי שליח משרד החוץ מרוויח משכורת מינימום בארץ ובהרבה מקרים משכורת נמוכה גם בחו"ל ביחס ליוקר המחיה המקומי. אז בעצם אומרים לאנשים האלו "צאו לחו"ל, כמה שיותר!" רק מה יקרה אחרי 2 שליחויות כאלו ? כל אחת זה 3 שנים לפחות. אתה כבר לא צעיר , עם נסיון בדיפלומטיה, לא בדיוק מודעה שרצה קבוע בדרושים. אז זו בעצם התחייבות לקריירה שלמה, שבה למרות שאתה ציוני בנימים של ההוויה שלך – אתה תמיד תמצא את עצמך בחו"ל , כי אי אפשר לפרנס משפחה עם ילדים במשכורת מינימום בארץ וגם אם אתה אומן בניהול תקציב הרי תמיד תעדיף לתת לילדים שלך את המקסימום שאתה יכול, משמע עוד שליחות ועוד אחת. ולא , המשכורת של השליח בחו"ל לא מתקרבת לשתי משכורות נורמליות בארץ ששני בני הזוג יכולים להביא הביתה.

בינתיים הבן או בת הזוג עזבו את הקריירה כי אי אפשר לנהל קריירה עם מעברי מדינות כל 3 שנים ועכשיו הם עובדים בשגרירות כי זה המקום היחידי שיקבל אותם בגלל השפה/הגבלת הזמן/ הנסיון הלא רלוונטי במדינה שבה הם נמצאים , במשכורת מינימום לפי ישראל, רק חיים בחו"ל. ולהם יש פנסיה ממשכורת מינימום קבועה.

אז מה ? בטח ההפרשות לפנסיה של עובד משרד החוץ מטורפות ! – לא. איזה אדיוט במשרד האוצר החליט שאין בעיה לחשב את ההפרשות לפנסיה לפי איזה נוסחא מופרכת שאומרת למעשה שההפרשות של עובד משרד החוץ בחו"ל הם בזיון. ולמעשה המשפחה הזו תמצא את עצמה בגיל פרישה בקשיים כלכליים. מה בדיוק הממשלה מצפה שהאנשים האלו יעשו ? ירוצו לדפוק על הדלתות של ביטוח לאומי ויגידו שהממשלה שלחה אותם ?

אז המאבק של עובדי משרד החוץ מתחיל במרץ 2013 ו"מסלים". במקום לבוא לעבודה בג'ינס וטי שירט , עוברים למחאה אקטיבית! מתן מענה חלקי בשגריריות ברחבי העולם בכל הקשור לויזות… אז נכון, משפחה שגנבו לה את התיק עם הדרכונים נתקעה בחו"ל עוד כמה ימים, אבל זה לא שביתה.כלל העובדים עדיין מגיעים לעבודה כל יום, כרגיל.

ובינתיים המשרד ליחסים בינלאומיים – שזה למעשה משרד שמטרתו לעקוף את משרד החוץ מתחיל לקחת את המחויבויות של משרד החוץ. צה"ל מארגן לביבי את הביקור בחו"ל, ומשרד האוצר שאחראי על המו"מ עם ועד משרד החוץ וכבר 5 חודשים שלא מטפל בנושא הזה החליט היום שהוא מודיע, ב29 לחודש – לפני המשכורות – שהוא מנכה לעובדי משרד החוץ 25% מהמשכורת + 25% מהעלות של הדיור בחו"ל. כאילו שלמי שנמצא בחו"ל כרגע יש ברירה. ואז תרגיל מנהיגות מספר 22 נשלף ומבקשים מ"כל מי שלא שובת לחתום על טופס, והוא יקבל משכורת מלאה". הרשימה הזו תמצא את דרכה לעיתונות כתיעוד לכך שמשרד החוץ לא שובת ? לא יודע, אולי.

זה קשה להסביר כמה זה מתסכל לראות מהצד את מבזים את הטובים שבינינו. איך לוקחים קבוצה של ציונים , של מלח הארץ של שנות האלפיים , ומכריחים אותם להתרכז בהישרדות בחו"ל, ללא תקווה להזדקן בכבוד , ללא אפשרות למחות כי הם יושבים אלפי קילומטרים ממקבלי ההחלטות. לראות איך ארס במשרד האוצר חושב שזה לגיטימי לפגוע בילדים של שליחים בחו"ל ( מה , הם לא מבינים שבחו"ל צריך למצוא לילד גן בינלאומי , שעולה הרבה יותר? ) כי הוא לא רוצה לפתור סכסוך עבודה, הוא רוצה להיות בריון, כי הוא גבר , הוא יראה להם מה זה.

זו לא המחאה שלי. זה מה שאני אומר לעצמי כל זה הזמן, למרות שחברה שלי היא צוערת משרד החוץ. אני לא שליח ממשלת ישראל וגם לא רוצה להיות. אני לא מסתמך על משרד החוץ ולא מצפה לכלום, לא חלק מהמאבק ומי שמכיר אותי יודע שגם אני לא חושב שמשרד החוץ זה מקום מושלם, אבל זה מרתיח אותי.

אבל אם לא תעשו פה מעשה, עכשיו , לא מחר, לא "ננקוט בצעדים" , עכשיו!
אז מי שישלם את המחיר תהיה המדינה , לא פחות. אם הטענה שלכם שהסיבה שאתם לא עוזבים את המשרד הזה היא אהבת המדינה, ואתם מאמינים שאתם באמת יכולים לייצג את ישראל – אז תהיו מספיק חזקים להבין שאם לא תלחמו עם הסכינים בין השיניים הבא אחריכם שיגיע למשכורת נמוכה יותר יהיה פחות מוכשר, פחות ציוני ובסוף זה פשוט יהיה פשוט עוד אופורטוניסט.

תסגרו הכל. הכל.
לא שביתה חלקית ואל תבואו לעבודה בג'ינס, תסגרו. אין פעילות. עזבו ביקורים של איזה שר שבא לעשות קניות זולות בשוק המקומי, אל תגיעו לאירועים רשמיים.

אל תגיעו למשרדים בירושלים, אל תגיעו ללונדון , אל תגידו לטוקיו , אל תגיעו.

הייתי רוצה לומר שיש דרך אחרת. גם אני חושב שזה מכוער ומאוס לשמוע כל פעם על עוד שביתה ועוד מאבק, אבל תבינו – אם העובד בנמל אשדוד שובת כי מישהו החליט שהוא יאכל ארוחת צהריים ב35 שקל במקום ב50 ש"ח , יש לכם את כל הלגיטימציה לשבות אם שתזקנו הילדים שלכם יצטרכו לתמוך בכם כלכלית.

די לנימוסי ההליכות ולמחאה השקטה. די לשבת ולחכות שמישהו במשרד האוצר יועיל לשבת למו"מ. תשבתו ! תשבתו! תשבתו!

** יוני אייל הוא בן זוגה של רותי קורן, עובדת משרד החוץ, דיפלומטית המשרתת בשגרירות ישראל בבייג'ינג

Imageכך התבטא אתמול (23/7) סגן שר החוץ, זאב אלקין בדיון שהתקיים בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות:

"…לצערי, בשבוע שבועיים האחרונים אנחנו נמצאים במבוי סתום, כי אחרי שכל הבעיות הוצגו, אני לא מרגיש שיש התקדמות.

אני לא מרגיש שאנשי האוצר הוסמכו על ידי שר האוצר "לסגור עסקה", אלא אנחנו מדשדשים במקום ומחדדים עוד את הבעיות, אבל אני לא מרגיש שיש אור ירוק להתקדם, לא מרגיש שיש החלטה של אגף התקציבים על איזושהי עלות על הסכסוך…

אנחנו כרגע במבוי סתום עד ששר האוצר לא ינחה את האנשים שלו לסגור את הסכסוך הזה, ותאמין לי [פונה ליו"ר הועדה ח"כ חיים כץ – הח"מ] אפשר לסגור אותו בשבוע-שבועיים. עד שזה לא יקרה, אנחנו נדשדש ככה ונדמם כמשרד".

Image
בדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות שהתקיים היום (23.07.2013), בנוגע להשלכות עיצומי משרד החוץ על הגעתם של עובדים זרים בתחום הסיעוד, הועברה ביקורת קשה נגד אנשי האוצר, על כך שהם מעכבים את המו"מ ואינם מביאים את סכסוך העבודה לסיומו.

במהלך הדיון, אמר זאב אלקין, סגן שר החוץ, כי "המו"מ נמצא במבוי סתום וזאת משום ששר האוצר לא הנחה את אנשיו לסיים את סכסוך העבודה". עוד הוסיף, כי עמדתו של ראש הממשלה ברורה והוא פנה לשר האוצר לסיים את הסכסוך באופן מיידי.

ח"כ רובי ריבלין, קרא לכנסת להתערב ולהביא לפתרון סכסוך העבודה במשרד החוץ. "אני חושב שבמסגרת זו הכנסת צריכה לקחת חלק ויכולה להשפיע על האוצר". לדבריו, במידה והמו"מ לא יתקדם, הכנסת תאמר לשר האוצר שבכל דבר שהם יצטרכו את אישור הכנסת לפתור קודם כל את סכסוך העבודה במשרד החוץ.

ח"כ חיים כץ, שניהל את הישיבה, הפנה את דבריו לנציג האוצר, מר משה בכר: "אתם עושים נזק. אתם יושבים במגדל השן שלכם, מזיזים ניירות והולכים הביתה". עוד הוסיף, "אתם באוצר אטומים. אטומים, לכן המאבק נמשך ארבעה חודשים. אתם האשמים שכן אתם אטומים, בריונים ולא מנהלים מו"מ".

[וידאו]

http://main.knesset.gov.il/Activity/committees/labor/Pages/CommitteeTVarchive.aspx

ועד העובדים הבהיר, כי קיימת הנחיה מפורשת להחריג כל מקרה של חשש לסכנה בריאותית. יחד עם זאת, בשל עומס הפניות שמגיעות לוועדת החריגים ומתוך רצון למנוע מקרים שנופלים בין הכסאות, הוחלט על בניית מנגנון עבודה מסודר מול הארגונים הרלוונטיים במטרה להבטיח שחולים הזקוקים לעזרה סיעודית יוכלו לקבלה.

60665_630177153662509_583280808_a

כך כותב פרופ' יצחק גל-נור, לשעבר נציב שירות המדינה:

"עובדי משרד החוץ נאלצו לנקוט עיצומים מזה שלושה חדשים ויותר והממשלה מתעלמת לחלוטין ממצוקתם הממשית ואינה מגלה נכונות להיכנס איתם למשא ומתן רציני.  הזלזול מתבטא גם בהעדר שר חוץ מאז הבחירות ובקריעת תפקידים מקצועיים מהמשרד, כדי להיענות לצרכים קואליציוניים. אני תומך במאבקם הצודק, בעיקר משום ששליחי המדינה בחו"ל הם היחידים במגזר הציבורי ללא הסכם שכר קיבוצי ושכרם לא עודכן במשך שנים ונשחק בעשרות אחוזים.  מעבר להעדר ההגינות יש כאן חוסר עקביות: מצד אחד הממשלה מכריזה על רפורמה מקיפה שמגמתה לשפר את ההון האנושי במשרדי הממשלה; ומצד שני היא פוגעת בעובדים  של משרד החוץ. בדרך זו לא ניתן להתחיל ברפורמה. מדובר בפגיעה באחד  ממשרדי המפתח —  בדיוק כאשר יחסי החוץ של ישראל אינם כתמול שלשום. לדעתי ראוי שהממשלה תכבד את עובדיה, אנשי שירות המדינה, ותכנס למו"מ עם עובדי משרד החוץ ללא שיהוי נוסף."